יומן מסע מוריה =)

כל כך כיף שסוף סוף עברה ספינה ומייקל יכול להדליק אש..איך שהוא אמר שלהבה אדמומית בצבצה אז הבנתי שמייקל עומד להינצל, אבל קנסקי הגיע וכיבה את האש. זה כל כך לא פייר!! מקייל היה יכול להינצל קנסקי הוא ממש אנוכי והוא חושב רק על עצמו ולא על מייקל שמתגעגע להוריו.. לפי דעתי מייקל לא היה צריך לעבור את הגבול וכמובן להיכנס אל תוך המים.. כי עקצה אותו מדוזה ענקית והכוויות בוודאי מאוד צורמות אך רק בגלל שהוא עשה את זה קנסקי טיפל בו.. מעולם לא חשבתי שלקנסקי יש כל כך הרבה ביתיות בתוך המערה אני רק מדמיינת את זה וזה נראה מדהים.. כלומר בשביל משהו זקן על אי בודד.. קנסקי מטפל במייקל כ"כ טוב, במסירות ובדאגה. מעולם לא חשבתי שהוא צייר או שהוא יכול להיו כ"כ נחמד למייקל.. איזה כיף למייקל. אני חושבת שהציורים של קנסקי הם מדהימים אני לא ראיתי אותם אבל אני חושבת כך...הם הפכו להיות סוף סוף סוג של חברים ולא אויבים אני כ"כ שמחה בשבילהם אני חושבת שאם כל אחד יתרום את מה שבתוכו לקשר, אז זה יהיה קשר חזק ואולי מייקל ישאר עם קנסקי באי לעולם ... ואולי קנסקי יחזור עם מייקל... ואלי לא.. אני מקווה לסוף משמח ומפתיע!!!