יומן מסע-ספיר בן שושן...
סוף סוף מייקל מצא אוכל ומים כי הוא כבר יתיאש במקומו אני כבר הייתי מתייאשת ולא מחפשת מקום לישון בו אני רק הייתי בוכה ובוכה כי כבר היה כואב לי כל הגוף ומייקל חיפש מקום לישון בו ובכל זאת למרות שכאב לו כל הגוף הוא המשיך לחפש מים מתוקים בכדי לשתות אותם בעייני הוא גיבור אמיץ וחזק והנה הוא לא רק מצא מים הוא גם מצא אוכל והוא היה כל כך מאושר והוא אפילו קפץ משמחה...
שלכם ספיר בן שושן...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ספיר, אני בטוחה שגם את היית עושה הכל כדי למצוא מים ומקום יבש ובטוח לישון. כן, אני מניחה שהיית בוכה. כולם היו בוכים. זה מפחיד מאד, מחליץ ואפילו הרגשה של חוסר אונים. אבל הרצון לחיות ולהינצל חזק כנראה יותר מהפחד.
השבמחק