יומן מסע 2 מאת מוריה דאוד

1. אני חושבת שכאשר מייקל הגיע אל האי עייף ובודד אני הייתי במקומו משתגעת אם הייתי לבד על אי בודד ולא היה לי עם מי להיות (חוץ מסטלה) הייתי יכולה לאבד את השפיות אני לא הייתי מסוגלת להיות לבד על אי שאיני יודעת אם אצא משם מתי אצא משם אם בכלל רק המחשבה על כך גורמת לי להיות עצובה.. אני ריחמתי על מייקל באותו הרגע אך מיד הבנתי שהוא לא לבד אני בטוחה שמייקל אכל את הדג לא מבושל כי לא הייתה לו ברירה אני יודעת שבמצב של רעב אפשר לאכול הכל וזה לא משנה לך מה זה אפילו אם זה ג'וקים אני לא הייתי אוכל את הדג כי אני לא אוהבת דגים אבל אם הייתי ממש רעבה ולא הייתה לי ברירה אני הייתי אוכלת אותו מעניין אם קנסקי הביא למייקל את האוכל והמים וגם לסטלה אולי אפילו לא היתכוונו לתת זאת למייקל אולי זו הייתה ארוחה שמיועדת למשהו אחר אין לי מושג אבל אני משערת שאם האוכל הזה לא היה מיועד למייקל אז יתנקמו בו. מעניין אם הוא יצא משם מתי שהוא ויחזור אל משפחתו אני בטוחה שהוא מתגעגע אליהם...!