וכשקראתי שאמא של מייקל חולה אז הייתי עצובה ושהיא לא אוכלת כלום ושותה רק מים עם סוכר....והיא איינה יכולה לנווט עכשיו....
וכשקראתי שאבא של מייקל רצה לשדר קריאת מצוקה ואמא של מייקל לא נתנה לו אז דיי שמחתי כי זה אומר שאמא של מייקל חזקה והיא רוצה להמשיך במסע הזה עד הסוף והיא לא רוצה להרים ידיים..
כשקראתי שמייקל וסטלה נפלו לים אז נורה נבהלתי בישבלהם כי זה נורה מסוכן....
וההורים של מייקל לא ידעו מזה כי הם ישנו...
אבל כשקראתי שמייקל מצא את הכדור שלו אז קצת שמחתי כי הוא אמר שהכדור הזה מביא לו מזל...
וכשקראתי שמייקל וסטלה הגיעו לאי אז גם שמחתי וגם התעצבתי כי עכשיו הם ניצלו מהים אבל עכשיו הפגי סו היא בלי אף אחד על ההגה וההורים של מייקל לא יודעים שמייקל וסטלה נפלו לים והם לא יודעים איפה הם....
אני לא חושבת שהייתי שורדת בימקום מייקל כאשר הוא נפל לדעתי הייתי מתעייפת הרבה יותר מהר מימנו ולא הייתי שורדת....
למה כול הזמן שקראתי?
השבמחקכשקראתי..
כשקארתי...
כשקראתי...
כי מה אני יגיד ששמעתי?!
השבמחקמיראל, למה את מתכוונת " לא הייתי שורדת..." אז מה היית עושה? אחרי הבכי והבהלה והכל...? למייקל ברור שיש מים באי הזה והוא רוצה לחיות ולחזור להוריו ולכן הוא מנסה למצוא את המים. וזה גם מה שאת היית עושה, אפילו שזה נרקאה לך הזוי לחלוטין. הרצון לחיות יותר חזק מהפחד.
השבמחקאני חושבת אחרת ממה שאת אומרת מיראל, בגלל שמייקל היה צריך לקרוא קריאת מצוקה מפני שהם היו בחוסר אונים.
השבמחק